מהי פסיכולוגיה חינוכית?

מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בנוגע לתחומי המומחיות בארץ. חשוב להבין כי עולם הפסיכולוגיה היישומית משתנה תדיר בהתאם לדרישות ההתמחות וכן לדרישות העולות מהשטח ולכן אלו הם קווים כלליים ביותר.

העבר של הפסיכולוגיה

כדי להבין מהי פסיכולוגיה חינוכית, ננסה קודם להבין קצת את הרקע של הפסיכולוגיה, ואיך זה עובד היום. אפשר לטעון שהפסיכולוגיה התחילה מתישהו בשלהי המאה ה- 18 , עם וונדט ופרויד. הראשון היה זה שהחליט לחקור את נפש האדם בכלים מדעיים, והשני הוא זה שבתכל'ס המציא את כל הנושא הזה של טיפול בדיבור. בתחילת דרכה הפסיכולוגיה נעה בין הקצוות של הדינמיקה של הנפש לבין הבנה של ההתנהגות הנצפית בלי שאיפה להבין את הפעולות או מחשבות בהם אי אפשר לצפות. עם השנים התפתחו תחומי מחקר רבים בתוך עולם הפסיכולוגיה, וגם התחום הטיפולי התפתח, הסתעף והפך להיות מוקד מחקרי משל עצמו.

ההווה או ההתמחויות בפסיכולוגיה

בארץ, כל מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה והוא רשום בפנקס הפסיכולוגים יכול להגדיר את עצמו כפסיכולוג, בין אם הוא עשה תואר מחקרי או תואר יישומי (כזה שמטפלים בו). אז איך נבחין בין מישהו שלמד תואר שני ועוסק במחקר, לבין מי שבנוסף לתואר השני שלו גם עוסק באופן יישומי בטיפול?

פה נכנסת לתמונה ההתמחות. בארץ, קיימים שישה תחומי מומחיות בפסיכולוגיה. משרד הבריאות הוא זה שאחראי על תהליך הכשרת המתמחים בתחומי מומחיות אלו.

פסיכולוגיה התפתחותית

במסגרת התמחות זו מאבחנים ומטפלים בילדים בסוגיות בריאות הנפש בגילאי 0-9 ומשפחותיהם, במכונים להתפתחות הילד, קופות החולים ומרפאות.

ייחודיות: בתחום זה היא ההכשרה המעמיקה ביותר באבחון וטיפולים בגילאי 0-3.

חפיפה: עם החטיבות המטפלות בילדים מגיל 3 ומעלה לגבי סוגיות נורמטיביות ופתלוגיות.

מגבלות: העיסוק הוא עד גיל 9 (עם החרגות במידת הצורך).

פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית

תחום העוסק בהשתלבות הפרט במערכות חברתיות וטיפול בהן. הפסיכולוגיה הארגונית פועלת בעיקר במסגרת מקומות עבודה ועיסוקה הוא במערך יחסי העבודה ובהשפעות הארגוניות. פסיכולוגיה תעסוקתית היא בעיקר סביב ייעוץ מבחינת תעסוקה, אבחונים למיון והתאמה.

ייחודיות – הקשר בין עולם התעסוקה לנפש האדם, בהיבטים אבחוניים ופסיכותפרויטים.

מגבלות – לא עוסקים באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות.

פסיכולוגיה רפואית

תחום שהתפתח בעקבות ההבנה כי קיים קשר בין הגוף לנפש. הפסיכולוגיה הרפואית עוסקת בסוגיות בריאות הנפש בקרב ילדים ומבוגרים המתמודדים עם אבחנות רפואיות קשות, בעת חולי ובהתמודדות עם אובדן. בתחום הציבורי ניתן למצוא פסיכולוגים רפואיים גם בבתי חולים, שם גם יתנו ייעוץ לצוותי הרפואה.

ייחודיות – הכשרה מעמיקה בקשר בין תהליכי גוף ונפש, היכרות עם הגוף, מחלות שונות ומערכת הבריאות.

מגבלות – טיפול רק בחולים ובני משפחתם, בין אם בקהילה או בבתי החולים (חפיפה מועטה עם פסיכולוגיה שיקומית)

פסיכולוגיה שיקומית

תחום העוסק באבחון וטיפול סביב מוגבלויות שונות, בעקבות טראומות רפואיות ופגיעות ראש. פסיכולוגים שיקומיים עוסקים לרוב בשיקום הנפש, תוך מתן הדרכה וכלים להתמודדות עם הקשיים הרגשיים.

ייחודיות – הכשרה מעמיקה באבחונים נוירו-פסיכולוגים, העמקה בחלקים נוירולוגים, והכשרה בטיפול באוכלוסיה עם פגיעה פיזית.

מגבלות - טיפול רק בחולים ובני משפחתם, בין אם בקהילה או בבתי החולים (חפיפה מועטה עם פסיכולוגיה רפואית)

פסיכולוגיה קלינית

טיפול ואבחון בילדים ומבוגרים סביב סוגיות נרחבות בבריאות הנפש, סביב הפרעות נפשיות, הפרעות אישיות ואירועי חיים.

ייחודיות – הכשרה מעמיקה באבחון אישיות ובפסיכותרפיה כולל הפרעות נפשיות והפרעות אישיות. היכרות עם הממסד הפסיכיאטרי.

מגבלות – כיוון שזוהי החטיבה הראשונה בארץ שהתפתחה, אין כמעט הגבלות מוחלטות, מעבר לאלו הנובעות מהקוד האתי לפיו "לא יטפל פסיכולוג במשהו שאינו בתחום מומחיותו"

פסיכולוגיה חינוכית

טיפול ואבחון בילדים בהקשר המסגרת החינוכית, מגיל 3 ועד 18 (21 בחינוך המיוחד). מטפלים בהורים ומייעצים לצוותים חינוכיים. עוסקים בסוגיות של התפתחות נורמטיבית ופתולוגיות בילדות, טיפול בהורות, ראית הילד בתוך מעגלי חייו השונים כתפיסת עבודה מרכזית שמכתיבה את כל ההתערבויות הפרטניות והמערכתיות.

ייחודיות- הבנה של הקשר בין מסגרות החינוך לבריאות הנפש של הילד, העמקה בתחומים הקשורים ללמידה, העמקה בתחומים הקשורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ייעוץ לצוותים חינוכיים, התערבויות בחירום אישי ולאומי. חלק מהעבודה של הפסיכולוג החינוכי הוא מחוץ לחדר הטיפולים, על ידי איתור, מניעה ואף "reaching out"

חפיפה- טיפול בסוגיות בריאות הנפש של ילדים והורים בתוך חדר הטיפולים עם ההתמחויות המטפלות בילדים. מגבלות- מגבלת גיל לטיפול בילדים עד גיל 18 (21 בחנ"מ). אבחון אישיות מצומצם יחסית לחטיבות אחרות. עיסוק בעיקר בפתלוגיות "שכיחות" והפניה החוצה בעת טיפול במקרים של פתלוגיות מורכבות.