הילה איטחפסיכולוגית חינוכית מומחית וואטסאפ
כל המאמרים

טיפול וכלים מאי 2020 3 דקות קריאה

ACT, תרפיית קבלה ומחויבות

גישה מהגל השלישי של CBT, שבמקום להיאבק במחשבות וברגשות מזמינה לקבל אותם מתוך קשיבות וגמישות, כדי לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות.

גישת ATC משלבת הבנה דינאמית, יחד עם עבודה קוגניטיבית והתנהגותית באופן שמזמין קבלה של המציאות ללא מלחמה וללא ניסיון להתעלם ולהימנע ממה שקשה.

ACT - Acceptance & Commitment Therapy

או בעברית: תרפיית קבלה ומחויבות, היא גישה טיפולית המשתייכת לגל השלישי של ה- CBT, ומטרתה לסייע לאדם לחיות את חייו באופן מלא, עשיר ובעל משמעות. בשונה מטיפול CBT (סיביטי) הדגש בטיפול ACT הוא לא על ניסיון לאיזון מחשבות, אלא על דווקא על קבלתם (כולל מחשבות, רגשות, זיכרונות ותגובות גופניות) תוך קשיבות להם ושמירה על גמישות פסיכולוגית המאפשרת יצירת ניתוק המחויבות לפעול על פיהם.

השיטה שמה דגש על קבלה של המחשבות והרגשות של האדם, מתוך הנחה כי בני אדם אינם יכולים לשלוט לגמרי על מהלך חייהם, ההיסטוריה שלהם או הרגשות שלהם. לכן, עליהם להתייחס לחוויות ולרגשות, בהווה בעבר ובעתיד, מתוך קבלה והכלה שלהם. לפי הגישה, אין להיאבק ברגשות כואבים, שכן זהו מאבק חסר טעם שרק יוביל לחרדה וסבל נוספים. במקום המאבק, צריך להכיל את הרגש הכואב ולקבלו כמתנה, כרגש שמנסה ללמד אותנו משהו, ומאפשר בחירה בדברים המשמעותיים לנו.

אחד המונחים הידועים בהקשר זו הוא כפתור המאבק, הסרטון המצורף מסביר את הנושא.

בטיפול אקט (ATC), המטפל והמטופל מחפשים יחד את הערכים המרכזיים בחייו של המטופל, כאשר אלו מעניקים משמעות, ואף עומדים מאחורי מטרותיו המרכזיות של המטופל. ערכים אלו מבוססים על החוזקות שבו, מידותיו הטובות ואמונותיו והם אלו שמנחים את התנהגותו. ערכים, בניגוד למטרות, הם רעיונות שאפשר לפעול על פיהם, ולא משהו שאליו צריך לשאוף להגיע. הערכים נוכחים בכאן ובעכשיו ולפיכך ניתן לפעול על פיהם בכל רגע נתון, כבר ברגע זה.

מודל הגמישות הפסיכולוגית- "משושה הגמישות" על פי גישת ACT

גישת ACT מציעה מודל טיפולי המבוסס על טיפוחם של שישה תהליכי ליבה פסיכולוגיים, המכוונים לפיתוחה של גמישות פסיכולוגית (Hayes et al., 2012). מודל זה מכונה "משושה הגמישות" (Hexagon of Flexibility) ואף זכה באנגלית לכינוי המקוצר "hexaflex".

ההנחה היא שמתקיים ציר של גמישות-נוקשות פסיכולוגית. ככל שישנה יותר גמישות, כך ישנה יותר רווחה נפשית והאם חי באופן משמעותי שקרוב לערכיו. אולם, ככל שישנה יותר נוקשות, אזי האדם מצמצם את החוויה הפנימית ואת מרחב הפעולה, ומתרחק מהערכים שחשובים לו. מה שמשפיע על המיקום בציר הוא הניסיון להימנע מלהרגיש רגשות כואבים מחד, ומאידך הנטייה "להיצמד" למחשבות.

תהליכי הליבה המשפיעים על הגמישות:

  • קבלה (acceptance) – : היכולת להחזיק בעמדה פתוחה, מקבלת, גמישה ובלתי שיפוטית לחוויות פסיכולוגיות, יחד עם נכונות להתנהג באופן שאינו נמנע מאירועים המייצרים רגשות כואבים.
  • נוכחות ברגע (mindfulness) – : היכולת להיות נוכחים ברגע הנוכחי, במגע עם העולם הפנימי והחיצוני, ולהגיב לאירועים כפי שהם ולא לפרשנות הסובייקטיבית. רק כשאני במגע עם החוויה אני יכול/ה להגיב בצורה יעילה ורגישה למצב.
  • הפרדה קוגניטיבית (cognitive diffusion) – : היכולת לבצע הפרדה (בניגוד ל"הדבקה קוגניטיבית" בה האדם מזדהה עם מחשבותיו ומופעל מהן), ולהבין כי המחשבות שלנו הן לא בהכרח המציאות.
  • העצמי כהקשר (self as context) –: היכולת להתבונן על העצמי באופן גמיש, לפתח חוויה עצמית יציבה, הכוללת הבנה רחבה של מה כולל האני ובכך שיש לכל אחד מאיתנו מאפיינים רחבים ומשתנים, ולא להיצמד רק להמשגה של מי אני, שלרוב הינה הגדרה קבועה בעלת אופי שיפוטי.
  • הבהרת ערכים (values) –: אחד המושגים החשובים בגישת האקט הוא הערכים, וזה מתייחס לתחומים בחייו של האדם שהם בעלי חשיבות עבורו, והם אלו שמנחים את האדם.
  • פעולה מחויבת (committed action) – : פעולה מחויבת היא פעולה שמחויבת לערכים. המטרה היא לעזור לאדם לפעול ולהתנהג באופן שמקרב אותו לערכיו, גם כאשר זה לא נוח.

על ידי העבודה על ששת תחומי הליבה, עוברים יחד תהליך משותף שמטרתו היא ללמוד לקבל את כל האירועים הפרטיים שקורים לנו בחיים, הטובים והקשים, ולהתחיל לחיות חיים עם תחושת מימוש והגשמה, וזאת מתוך שיתוף פעולה הדדי ושקיפות של הדרך וההגדרה של הדברים אותם נרצה להשיג. גישת ATC משלבת הבנה דינאמית, יחד עם עבודה קוגניטיבית והתנהגותית באופן שמזמין קבלה של המציאות ללא מלחמה וללא ניסיון להתעלם ולהימנע ממה שקשה.

McCracken, L. M., & Morley, S. (2014). The Psychological Flexibility Model: A Basis for Integration and Progress in Psychological Approaches to Chronic Pain Management. The Journal of Pain, 15(3), 221–234. doi:10.1016/j.jpain.2013.10.014

רוצים לדבר?

אפשר לכתוב לי בוואטסאפ או במייל, ואחזור אליכם בהקדם.